לעתים קרובות מאוד, משתמשי מחשבים אישיים מתמודדים עם מושג כזה כמו חומת אש, ולמרבה הצער, לא תמיד מבינים את ההבדל בין חומת אש לאנטי-וירוס.
חומת האש של Windows
חומת האש של Windows מתוארכת ל- Windows XP SP2 והיא עדיין בשימוש כיום. חלק ממשתמשי המחשב האישי, שלא הבחינו בהבדל בין חומת אש לאנטי-וירוס (אם יש שנייה), כיבו את חומת האש, בהתחשב בכך שהוא חסר תועלת. למרבה הצער, אנשים כאלה טועים מאוד עמוק. במילים פשוטות, חומת אש היא אמצעי לאיתור ולהתראה של משתמש בפני בעיה, ואנטי-וירוס הוא אמצעי למצוא תוכנה זדונית במחשב ולתקן אותה. ובכל זאת, עליכם להבין את המושגים הללו ביתר פירוט.
חומת האש שהושקה חוסמת חיבורים נכנסים שונים. לדוגמא, לפני הופעת חומת האש בלב מערכות ההפעלה של חלונות, מחשב של משתמש עלול להידבק בתולעת מחשב תוך מספר דקות, גם אם הותקן אנטי-וירוס במחשב האישי. כן, האנטי-וירוס יכול לזהות את הבעיה ולתקן אותה, אך תוכנה זדונית עדיין נכנסה למערכת. עם שחרורו של Windows XP SP2, המשתמשים כבר לא צריכים למצוא ולהתקין חומת אש בעצמם. חומת האש של מערכת ההפעלה יכולה לחסום גישה למשאבי מערכת שונים אם המשתמש מחובר לרשת ציבורית, ולא לבית. במקרה שהמשתמש מחובר לרשת ביתית, הוא יכול לפתוח גישה עצמאית לכל נתונים.
מטבע הדברים, למשתמש יש את הזכות להתקין במחשב שלו לא רק את חומת האש המקורית של Windows, אלא גם צד שלישי. רק במקרה זה הם יודיעו למשתמש על האיום שנמצא תמיד, בעוד שחומת האש המקורית עושה זאת ברקע, ובסופו של דבר, המשתמש עדיין יקבל תועלת רבה מחומת האש בחינם של Windows כמו משליש שלישי - מסיבה אחת.
סיכום
מובן מאליו שאתה צריך שיהיה לך גם חומת אש וגם אנטי-וירוס במחשב שלך. בעוד שהראשונה תודיע למשתמש על רוב התוכניות הזדוניות מבחוץ (מהאינטרנט), השנייה תחסל אותן. כתוצאה מכך, נוכחותן של שתי התוכניות חשובה ביותר להבטחת רמת האבטחה הנכונה במחשב האישי של המשתמש, אך גם במקרה זה, מאה אחוז ערבות מפני זיהום אינה אפשרית, מכיוון שתוכנה זדונית חדשה מופיעה כל הזמן.
