בעלי מכשירים דיגיטליים ניידים העריכו זה מכבר את היתרונות וההזדמנויות הנפתחות בעת שימוש בכרטיסי זיכרון. ככלל, אין שאלות לגבי פעולתם. יחד עם זאת, כמה ייעודים יכולים להטעות. דוגמה לכך היא השורש של כרטיס זיכרון.
מקור ומשמעות שורש כרטיס הזיכרון
ניתן לשמור מידע שונה בצורה אלקטרונית במכשיר מיוחד הנקרא כרטיס זיכרון. הוא נועד לאחסן מסמכי טקסט, הקלטות שמע ווידאו, תמונות. היתרון העיקרי של זיכרון מסוג זה הוא קלות הקלטת המידע והקומפקטיות של המכשיר יחד עם כמויות משמעותיות של נתונים המאוחסנים.
הזיכרון הפנימי מיוצג על ידי זיכרון RAM, זיכרון קבוע וזיכרון מטמון. יתרונותיו כוללים ביצועים מהירים, וחסרונו הוא בכמות הנתונים המאוחסנת המוגבלת.
לעתים קרובות מאוד, משתמש מודרני במחשב אישי ובציוד אלקטרוני אחר נאלץ להתמודד עם הצעה כזו: "להתקין בשורש כרטיס הזיכרון" או "להעתיק לשורש הכרטיס". ניתן למצוא אותו בכל מקום, מכיוון שהטכנולוגיה המודרנית מתחילה יותר ויותר לתמוך בכרטיסי צד שלישי כדי להגדיל את הזיכרון הפנימי.
כרטיסי זיכרון הם סטנדרטיים. יש להם ממדים כוללים מסוימים ומיקום רפידות המגע, תלוי בסוג ההתקנים לשימוש עליהם הם מיועדים.
זה כולל מחשבים ניידים, טאבלטים, סמארטפונים, מצלמות דיגיטליות ואפילו מכשירי PSP עם קונסולות משחק אחרות. לכן, לעבודה נכונה איתם, אי אפשר לעשות בלי מושג ברור מה המשמעות של הביטוי "שורש של כרטיס זיכרון" ואיפה ניתן למקם אותו.
שם המקום לשמירת נתונים בכרטיס מגיע מהמילה האנגלית שורש - "שורש, שורש", כלומר משהו ראשוני, ראשוני. זה נכנס לשימוש ממש בהתחלה, כשהמחשבים החלו להופיע. עליהם נקרא השורש עצם התוכן של המכשיר, כלומר המקום ממנו התחילה המערכת, ושם ניתן היה לשמור נתונים. למעשה, ייעוד זה כלל לא השתנה ביחס לכרטיסי הזיכרון הנוכחיים.
ספריית שורשים
כיום הספריה עצמה, הנמצאת על הכרטיס, נקראת שורש כרטיס הזיכרון. זו אותה תיקייה שהושקה כאשר לוחצים על הסמל עם כרטיס זיכרון בסמארטפון או ברשת. רק שהמילה שורש תורגמה מילולית, וכעת מקבילה הרוסי משמש לציון הכרטיס עצמו. לפיכך, אם תתבקש להעתיק נתונים לשורש, אז אינך צריך ליצור שום דבר נוסף בכרטיס הזיכרון, אלא פשוט להעתיק אליו את הקבצים הדרושים, לספריית הבסיס.
