אין ספק שכל משתמש במחשב אישי מבין שככל שמותקן יותר זיכרון RAM במחשב, כך הוא יעבוד טוב יותר. למרבה הצער, מערכות הפעלה מסוגלות רק לתמוך במספר מוגבל של תוכנות אלה.
מהו זיכרון RAM?
זיכרון גישה אקראית הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר במחשב אישי. מהירות המחשב תלויה בכמותו, כמו גם במהירות עיבוד הבקשות השונות על ידי המעבד המרכזי. אם ה- RAM הופך לקטן מדי, הזיכרון הווירטואלי יכול לפתור את הבעיה באופן חלקי.
זיכרון RAM מקסימלי נתמך
בעת בחירה וקנייה של כמות מסוימת של זיכרון RAM, המשתמש צריך לקחת בחשבון את הסכום המרבי שלו שמערכת ההפעלה ולוח האם יכולים לתמוך בו. בדרך כלל מערכת ההפעלה היא הבעיה. לדוגמא, Windows XP תומך בזיכרון RAM עד 4 ג'יגה בלבד (בהנחה שמותקנת גרסת 32 סיביות). במקרה שיש יותר מזה, מערכת ההפעלה פשוט לא תקרא את זה, בהתאמה, שאר זה לא ישמש. באשר לגרסאות 64 סיביות, הם מסוגלים לתמוך בזיכרון RAM של עד 128 ג'יגה-בתים. למרבה הצער, מספר המקסימום הנתמך מוגבל גם על ידי גרסת מערכת ההפעלה, ולא רק על ידי המעט שלה.
בנוסף, חלק קטן מה- RAM מושקע גם במכשירים המשמשים. כלומר, אם למשתמש יש מערכת הפעלה של 32 סיביות של Windows XP ו -4 גיגה זיכרון RAM, אז 400-500 מגהבון יושקעו על הבטחת ביצועים של מכשירים אחרים.
באשר למערכות הפעלה מודרניות ממשפחת Windows, הן מסוגלות לעבוד עם 192 גיגה זיכרון RAM, ו- Windows Server 2008 תומך בעד 2 טרה. הרחבה כזו התאפשרה על ידי שימוש במרחב הכתובות הווירטואלי. כל משתמש במחשב אישי יכול ללמוד עוד על כמות ה- RAM המרבית הנתמכת עבור כל גרסת Windows באתר הרשמי שלהם. באופן כללי, לשם ביצועים טובים של מחשב אישי כיום, נדרשים לפחות 4 גיגה זיכרון RAM (בתנאי שהמחשב משמש כמעין תחנת מולטימדיה). אם רק משימות משרדיות יבוצעו במחשב אישי ונעשה שימוש רק ביישומי משרד, אז 1-2 ג'יגה זיכרון RAM יספיקו. כמובן שאם המשתמש ישתמש במחשב עבור משחקים ויישומים משרדיים, עדיף להביא את כמות ה- RAM למקסימום האפשרי.
