גם מחשבים חזקים וגם ישנים יכולים להתחמם יתר על המידה. התחממות יתר מתגלה בקלות - לאחר זמן רב, המחשב מאט או מפעיל מחדש, והרכיבים הפנימיים חמים. תוכניות עם חיישני טמפרטורה (CPU-Z ו- Aida64) מציגות מספרים עודפים. במקרים כאלה, לצורך שמירת המגהץ, יש צורך להתקין קירור נוסף במקרה.
הוראות
שלב 1
הגיהינום העיקרי ביחידת המערכת נוצר על ידי ספק הכוח, כרטיס המסך, המעבד וערכת השבבים של האם. את הפרטים הללו יש לפוצץ מלכתחילה. ניתן לקרר כוננים קשיחים חמים עם מערכות מיוחדות, RAM - עם רדיאטורים. תכנון נכון של מאוורר אמור לכוון את האוויר לעבור דרך המארז ועבר את מקורות החום העיקריים.
שלב 2
מיקומם של מאווררים נוספים ומידותיהם תלויים בחירור המקרה. לעתים קרובות יש יחידות מערכת עם כיסויים מלאים בחלק העליון ובצדדים. בתכנונים כאלה יהיה נכון לשים את מצנני ההזרקה בחזית (או מלמטה, אם הלוח הקדמי מוצק), ולהגדיר את ספק הכוח כך שיפוצץ. ניתן לחבר מאוורר נשיפה נוסף מאחור. אם למעבד יש מצנן מגדל, עליו לדחוף את החום אל פטיפוני הפלט.
שלב 3
אם ליחידת המערכת יש נקב צדדי מול המעבד וכרטיס המסך, סובב את מאווררי הצד פנימה. צידניות אחוריות, מעבד וקדמיות מותקנות כמו בגרסה הקודמת. שימו לב ליחס בין ביצועי המאוורר לנשיפה ולנשיפה - על פי הסטטיסטיקה, הטמפרטורה בתוך המחשב נמוכה יותר, שם ההספק הכולל של הצידניות פועל לנשיפה. אם מעט מקררים שואבים אוויר, מצנן הצד אמור לעזור להם. לחץ חיובי יכול להתקרר היטב רק בנוכחות חזקים וגדולים, הממוקמים קרוב מאוד לבלוטות החמות של הפטיפונים ולנקב טוב של חלקי הגוף.
שלב 4
שים את המצננים העליונים על הפיצוץ אם ספק הכוח נמצא למעלה. אם זה מלמטה, עליהם לשאוב אוויר, ויש להתקין מאווררים נוספים המופנים כלפי חוץ מלמטה ומאחור.
