בשנים האחרונות דובר רבות על בעיית הפיראטיות ועל אחריות הקונה על הסחורה שנרכשה. אך מה אם המוכר לא ישאיר לקונה ברירה? אם לקוח רוצה לקנות דיסק מורשה באמת וחושב שהוא קנה אותו בדיוק? כיצד להבחין בין זיוף? יש לנקוט במספר נקודות חשובות כשקונים דיסק.
הוראות
שלב 1
ההבדל החשוב ביותר הוא מחיר הדיסק. דיסק מורשה לא יכול לעלות פחות מ -600 רובל. אם יש לך ספק, בקר באתר היצרן ובדוק את המחיר שם. אם הדיסק הוא של יצרן זר, תרגם את המחיר לפי שער החליפין של הבנק הלאומי.
שלב 2
שימו לב לעיצוב כיסוי הדיסק. דיסק ללא רישיון מעוצב לרוב בהתאם: התמונה תהיה באיכות נמוכה ועל נייר דק. תרגום התיאור לא יהיה שלם, חלק מהמידע יצוין באנגלית (אל תבלבל מידע זה עם שמות חלפים לרכיבים ולתוכניות - הם בדרך כלל לא מתורגמים). ייצור פיראטים אינו כרוך בעלויות כסף עבור עיצוב איכותי.
שלב 3
שימו לב לאריזת הדיסק. לדיסקים מורשים יש אריזה חסונה איכותית, שלעתים קרובות שקופה בצבע, עם הידוק נוח של הדיסק באמצע. דיסקי פיראטים בדרך כלל עטופים בפלסטיק שחור באיכות ירודה. ראוי גם לציין כי המידע על היצרן מתואר במלואו בדיסקים המורשים. כפי שמראה בפועל, לדיסקים מורשים יש הגנה מובנית שאינה מאפשרת יצירת עותקים, ויש גם מספרי בדיקה מיוחדים בתיבה שיש להזין בעת התקנת המשחק.
שלב 4
שימו לב לנוכחות הולוגרמות ובונוסים באריזת הדיסק. דיסקים פיראטיים עשויים להכיל הולוגרמות מזויפות, אך לעולם לא תמצאו בהם מידע בונוס בצורה של חוברות או קופונים, שגם הם איכותיים. אם עדיין יש לך ספק לגבי התקליטור שברצונך לרכוש, בקש מהמוכר להציג מסמכים עבור הפריט שנרכש. כל חשבונית או אישור המאשרים את הרכישה מהספק יעשו זאת.
