זיכרון הגישה האקראית של המחשב נחוץ לאחסון ועיבוד זמני של המידע, להפעלת תהליכים ויישומים. ככל שיש לך יותר זיכרון RAM, כך המחשב פועל מהר יותר.
אם אנחנו מדברים על זיכרון מחשב, נוכל להבחין בין שני סוגים - תפעולי וחיצוני (קבוע). זיכרון חיצוני אינו תלוי אם המחשב מופעל או לא, וה- RAM "מאופס" כאשר הוא כבוי. זה נקרא נדיף.
זיכרון RAM וזיכרון לקריאה בלבד
ניתן להגדיר זיכרון גישה אקראי כזיכרון זמני של מחשב הפועל כאשר המחשב מופעל. זה הכרחי להפעלת תהליכים ותוכניות ללא הפרעה. כאשר המחשב מכובה, ה- RAM ריק. אך הזיכרון הקבוע ישמור מידע על המדיום עד שהמשתמש ימחק אותו, או שתתרחש הפרה פיזית של שכבת ההקלטה.
מהירות המחשב תלויה בכמות ה- RAM.
לשם מה זיכרון RAM?
כדי להבהיר למה נועד RAM, ניתן לפרק תהליך פשוט אחד. לכן, אתה פותח את התיקיה עם מסמך המילה ומתחיל לבצע בה שינויים. לאחר שעבדנו חצי שעה קיבלנו מסמך שונה. אתה רואה את זה על המסך, אבל למעשה זה קיים רק ב- RAM. אם המחשב כבוי, המסמך עלול להיעלם.
על מנת שהקובץ שהשתנה יהיה זמין בפעם הבאה שהמחשב מופעל, יש לשמור אותו בזיכרון קבוע. לדוגמא, לתיקייה "המסמכים שלי". במקרה זה, זיכרון RAM יתפנה.
כאשר תהליך המשחק מתרחש במחשב, ה- RAM עובד כל הזמן. זה נשמר המהלכים הקודמים של הדמות, שעבורם המשתמש משחק. מפתחי משחקים מנסים לספק שמירת הרמות שעברו בזיכרון קבוע, כך שהגיימר יוכל לחזור למשחק שנקטע ברמה מסוימת מבלי להתחיל אותו מחדש.
כמות ה- RAM תלויה במספר התהליכים והתוכניות שיכולים לפעול בו זמנית מבלי להקפיא. לכן, כאשר אתה מריץ מספר רב של תוכניות הדורשות כמות RAM משמעותית, המחשב יתחיל לתקול. זה מצביע על כך שהזיכרון מלא ומספר יישומים צריך להיסגר. לפעמים רק הפעלה מחדש של המחשב עוזרת.
נכון לעכשיו, משתמשים מנסים להחזיק זיכרון RAM 2 ויותר. למרות שלפני עשר שנים זה נחשב טוב שיש מחשב עם זיכרון RAM של 512 מגהבייט. בוודאי שבשנים הקרובות יופקו מחשבים אישיים עם זיכרון RAM של 20 GB ומעלה.