ברוב המוחלט של המקרים, ספרות ערביות משמשות לרישום מספרים, לחישובים ולרישום תאריכים. היתרון שלהם הוא בתמציתיות ובקלות השימוש, מכיוון שהם נוצרו במיוחד לצורך חישובים מתמטיים. יחד עם זאת, מספרים רבים עדיין נכתבים באופן מסורתי במערכת ספרות רומאית המבוססת על ייעודי אותיות.
הוראות
שלב 1
כדי לכתוב יחידות (מאחת לשלוש) משתמשים באות הגדולה הלטינית "I" (קרא "I", האנלוג האנגלי - "Ai"). מאז ימי קדם היא נחשבה לאות הקטנה ביותר בגודלה, ולא רק בלטינית, אלא בשפות היווניות והסלאביות העתיקות.
שלב 2
האות "V" ("Ve", האנלוג האנגלי "Vi") משמשת לציון המספר 5. המספר 4 כתוב כשילוב של אחד וחמישה (משמאל לימין), כלומר בצורה של הנוסחה "5-1". למספרים 6, 7, 8 יש את הטופס "5 + x", כאשר x הוא מספר אלה מימין לחמישה.
שלב 3
העשרה מסומנת באות X ("X", הגרסה האנגלית של "Ex"). המספר 9 מיוצג על ידי נוסחה הדומה לנוסחה למספר 4 ("10-1"). 11, 12, 13 נכתבים כשילוב של "X" ומספר היחידות המתאים מימין.
שלב 4
בעתיד (עד 50) המספרים בנויים על פי העיקרון של העשירייה הראשונה: ירידה במספר מסומנת על ידי אחד משמאל, עלייה - על ידי אחד מימין.
שלב 5
המספר 50 מסומן באות "L" ("El", הגרסה האנגלית "El"). ל- 40 יש את הטופס "50 - 10". 60, 70, 80 מתוארים על פי העיקרון של העשירייה הראשונה. בעת השימוש במערכת, החלף
שלב 6
המספרים 100, 500 ו- 1000 מסומנים באותיות "C", "D" ו- "M", בהתאמה. כדי להקטין או להגדיל מספר במאה, עשר או מאה, כתוב משמאל או ימינה אות מקבילה המציינת את המספר.
שלב 7
רשימה מלאה של מספרים עד אלף מוצגת על השולחן. שימו לב שמספרי הסדר התחתון ממוקמים משמאל אם המספר קטן יותר, ובצד ימין אם המספר גדול יותר.
